התמכרויות

ההיסטוריה של האדם עם  הסם, קיימת עוד משחר ימי ההיסטוריה. סמים התקשרו לטקסים רוחניים פגאניים ואף לרפואת הגוף והנפש. בהגדרה – סם הוא כל חומר שנצרך ללא מטרת הזנה. ניתן לומר כי לאורך ההיסטוריה האדם ניסה בעזרת הסמים להשיג שליטה על בעיות או מצוקות העלולות להוות איום על שלמותו הפיזית או הנפשית.

 

תכלית הסמים הפסיכו-אקטיביים (פסיכו-נפש, אקטיבי- פעולה), כפי שאנחנו מתייחסים אליהם היום, היא להשפיע על רבדים נפשיים. מטרת השימוש בד"כ היא לעבור ממצב רגשי / חוותי, מסוג X   למצב רגשי / חוויתי מסוג Y . כך למעשה הסמים הם ניסיון להשיג שליטה על מצבים רגשיים.

 

     X ---> Y

 

בעישון מריחואנה - משתמשים מדווחים כי הם חווים רגיעה וסיפוק בזמן השפעת הסם. יתר על כן, רבים מדווחים על שיפור מיומנויות חברתיות ופתיחות חברתית.

בנטילת סמים ממריצים – אנשים מרגישים נמרצים יותר, ומידת הנאתם באירועים (מסיבות למשל) נחווית עוצמתית. אתה מרגיש נאהב ואוהב. חלק ידווחו על שיפור בביצועים המיניים וחלק בדיוק ההפך. האנרגיה והחיונית המתפרצת בד"כ תבוא עם תג מחיר של תחושות דכדוך קשות ביום שאחרי. על כן נפוץ הביטוי : מה שעולה חייב לרדת.

בנטילת אלכוהול – רבים מדווחים על יכולת "לזרום" ולהוריד מנגנוני איפוק, אשר מונעים מהם ליהנות בסיטואציות חברתיות. 

אם נסכם מהו תפקיד הסם אולי ניתן לומר זאת כך: תפקיד הסם הוא לשנות את המצב הרוח והחוויה הפנימית.

כמה מילים על התמכרויות התנהגותיות 

הן מתייחסות להתנהגויות אשר מפעילות את מנגנון התגמול במוח באופו האופן בו סמים מפעילים את המוח. 

התמכרות למין או/ ו פורנו -  מאפיין מרכזי של ההתמכרות למין הוא כניסה לתוך מצב של עוררות מינית אשר גורם לריגוש עז. החיפוש והשיטוט ברשת (או במציאות) הופך לאובססיבית עד כי קשה לעצור ופעמים רבות נראה את הניסיונות לשמר את רמת העוררות מאחר שפורקן משמעותו הפסקת העונג. העוררות משאירה חותם עז על המוח והאדם מתקשה להפסיק את הפעולה. האובססיה מאפשרת ניתוק רגשי והקלה רגעית מקונפליקטים רגשיים. בד"כ אחרי הפורקן ישנם רגשות קשים של אשמה ובושה. אלה מגבירים את ההסתברות לשימוש חוזר.

 

מנגנונים התמכרותיים 

מהאמור לעיל נשאלת השאלה הפילוסופית (אך גם הטיפולית): למה? או : למה לא?

מה רע בלחוות רוגע ושלווה, במיוחד כשמדובר כשהשימוש לא פוגע בתפקוד ? 

 

ברור כי השימוש בחומר כל שהוא – שלא לצורכי הזנה, מתקשר אוטומטית לשליטה. אי אפשר להפריד סם משליטה. שניהם הולכים יחד ובלתי נפרדים.  משוואה פשוטה יכולה להניח כי אם הסם קשור לצורך בשליטה, כנראה שתחושות של העדר שליטה מהוות את הבסיס לשימוש. על מה האדם מנסה להשיג שליטה ?

 

האדם תמיד מונע מהצורך להשיג שליטה והסוגיה של שליטה קשורה להתפתחות האדם בכללותו. האדם ניסה להרחיב את תחומי שליטתו בכדור הארץ, בידע, בניצול משאבים ואף על דחפיו שלו הוא. הדת למשל, שמה דגש רב, על שליטה של האדם בעצמו בהקשר מוסרי מול סביבתו ומול אלוהיו. שליטה נתפסת כמקור כוח חשוב להתפתחות האדם ונתפסת כבעלת חשיבות והערצה בקרב תרבויות.

 

אם נהיה כנים, האם באמת ניתן לשלוט על רגשותינו? למשך כמה זמן ? ואולי שאלה חשובה אף יותר: האם אנו אמורים לשלוט עליהם ? התשובות לכך אמנם מורכבות, אך ניתן לסכם זאת כך: יש לנו מידה מסוימת של שליטה, אך אין ספק שאין לנו שליטה על הכול. 

כמה שיהיה קשה לחשוב על כך – לגופנו ולנפשנו יש תאריך תפוגה. מחלות שונות ומשונות תוקפות את האדם, חלקן קטלניות. כדור טועה עלול לגרום למלחמה בסדר גודל קולוסלי, ורעידת אדמה יכולה להתרחש במפתיע ולשבש חיים שלמים. ובפן האישי - אתגרים ומהמורות פוגשים את האדם בכל צומת בחייו ורגשותינו מושפעים ומופעלים כל הזמן. שליטה למשל יכולה להתבטא במערכות יחסים. בין בני זוג או בין הורה שמנסה "לשלוט" על התנהגותו של הילד ע"י צעקות ועונשים. 

 

מבחינה פסיכולוגית, האדם מנסה להשיג שליטה באמונה עיוורת, כי הדבר  גורם לו להרגיש רגוע יותר, חזק או בטוח יותר (פיזית, נפשית, חומרית, וכו'...).

בבואנו להתבונן על תובנות אלו, ננסה לנתח את הצורך של האדם בשליטה דרך השימוש בסמים או בהתנהגויות היתמכרותיות.

שימוש בסם או התנהגויות של התמכרות מאפשרות שליטה על כמה רבדים:

1. וויסות דחפים – יכולת לשלוט על הדחפים ובהתאם לכך, לווסת או לאפשר לדחפים לקבל ביטוי בעזרת השימוש.

2. שליטה על רגשות – בשורה התחתונה, סמים גורמים לתחושת אופוריה  בזמן שימוש ומעט אחריו. רגשות שלא היו שם אילולא השימוש. האדם משתמש בסם כדי לחוות שליטה על רגשותיו.

3. כלי להתמודדות – האדם משתמש בסם כדי לשלוט על יכולת ההתמודדות שלו עם אתגרי החיים. למשל – מצוקה חברתית עלולה לדחוף את האדם להשתמש. רצון לזרום ו"להיות קליל" גורם לרבים להשתמש בסמים על מנת ליצור קשרים או לערב סמים עם יחסי מין.

4. בריחה – עד כמה שקשה למשתמשים עם המונח הזה, אדם המשתמש בסמים מתנתק, וניתוק משמעותו בריחה. גורמי סטרס, תחושת בדידות ושעמום עלולים להביא את האדם ליצור לעצמו בועה פנטזמתית בה הוא יכול לשים בצד מחשבות או רגשות המזכירים לו תחושות ורגשות לא נעימים אשר הטרידו אותו במהלך היום. 

5. סימפטום משפחתי– כאשר השימוש נועד כדי להשפיע גורמים אחרים, אשר לא קשורים לאדם עצמו. למשל – כאשר הילד משתמש בסמים וע"י כך ההורים מתעסקים בו במקום להתעסק בקשיים שלהם. 

 

עד כאן עסקנו בסיבות לשימוש. חלקן מודעות ורובן לא מודעות. האמת היא שהסם לא כל כך עזר לאדם לשלוט באמת על רגשותיו וחוויותיו אלא רק באופן זמני.  בד"כ במחיר מסויים. בעיות ואתגרים הם חלק מהחיים, וככל הנראה, הם חלק מגורל האדם, בעצם העובדה שהוא יצור חי. כל יצור חי באשר הוא מתמודד עם אתגרים ומשברים.

הגם שהאדם מנסה תדיר לשלוט בתחושותיו וברגשותיו הוא תמיד צפוי להתאכזב, מאחר שברגע שהשפעת הסם נעלמת, עולה הצורך להשתמש שוב, כדי לחוות את אותה חוויה.

הצרה הגדולה היא, שככל שרמת השימוש יותר מאסיבית, כך הצורך בשליטה יותר גבוה, והתלות יחד עמה. 

 

לעיתים נראה כי ההתעסקות בסם היא כה רבה עד כי היא נוגסת במשאבים ובאנרגיות הנפשיות. בסוף תמיד זה על חשבון דברים אחרים. השאלה היא : אלו דברים ? האם ההתעסקות בחומר / בהתנהגות היא על חשבון משהו אחר ? איזה מחיר משלמים ? מה התועלת לעומת המחיר לטווח קצר ולטווח ארוך. 

בטיפול, אנו מנסים לחבר את האדם בחזרה לחלקים עליהם הוא יכול לשלוט וקבל חלקים אחרים עליהם יש לו שליטה חלקית בלבד. בעיקר, הייתי  אומר, להזכיר לאדם את עצמו כוחותיו  ותשוקותיו. עלינו להחזיק את אמונתנו באדם כיצור המשפיע ומושפע מבחירותיו וביכולתו לקיים חיים משמעותיים, טובים ומספקים על אף האתגרים.